ספר ילדים חדש: קישטה
וצבעי הקשת מאת נורית יובל
שירי צבע וציורים
"קישטה וצבעי הקשת – שירי צבע וציורים" שכתבה ואיירה נורית
יובל, בהוצאת הספרים "אוריון" הוא ספר יחיד ומיוחד בכיכובו של קישטה
החתול, המאגד שירים מחורזים וקצובים ואיורים מקוריים וססגוניים לצבעים שונים
בעולמנו. כל אחד משירי הצבע מוגש בשתי רמות: האחת לקהל
קוראים בוגר והאחרת בגירסה נוחה לילדים ובהטעמה ישראלית מקומית. כל צבע מוגש
בכפולת עמודים, מתואר בעצמים שהוא מתגלה
בהם ונחזה בצבעוניות המתאימה וההומור של נורית יובל מחייך מכל דף. השיר המסכם
'הקשת שלי' מקביל את מצבי הרוח השונים לצבעים השונים. המכלול כולו עשוי להנאתם של
מדריכים, מציירים, חתולאים ואוהבי שירה בכל גיל וצבע. בסדנת הציור הנלווית לשירים מביא
קישטה החתול מושגי יסוד ראשונים בממלכת הצבעים, מספר על מעגל הצבעים, על צבעים
חמים וקרים, על צבעים קלים וצבעים כבדים, וכן על הקו שמגדיר את הצורה, מפריד בין
משטחים ונותן גם צל, עומק ומבנה. לקינוח מוסיף קישטה מילון קצר למילים הפחות
שגורות בפינו.
ספר קריאה קליל המלמד את הקטנטנים שלנו את יסודות הצביעה.
ספר עם עומק ומבנה, מצחיק ומהנה.
כתוב קצת דחוס מדי לילדים מתחת לגיל 6.
נורית יובל היא סופרת,
משוררת, מאיירת ועורכת ותיקה של ספרי ילדים. הפיקה מעטה וממכחוליה עשׂרות ספרים
לילדים ונוער. הייתה מאיירת הבית של
העיתון "דבר לילדים" ועורכת עיתוני הילדים "פילון",
"פילוני" ו"כולנו פילון" שנים רבות. שיריה מצטיינים בקצב,
משקל וחריזה מושלמים. בין הספרים שכתבה ואיירה: נורית לכל השנה / ידיעות
אחרונות . שירים, סיפורים, שעשועונים לחגים ועונות; ליל המפלצות / דני
ספרים. איך למנוע ממפלצת להיכנס בלילה לתוך הבית. "את הספרים שכתבתי אני
מאיירת, ולפעמים להיפך - אני כותבת
את האיורים שציירתי. ספר זה התחיל ממגזרות
נייר ואחר כך התאמתי לו סיפור"; הפוך אותי (או: המלך איפכא והמלכה
מסתברא) / כנרת. ספר שכל עמוד בו נקרא גם ישר וגם הפוך על ראשו, והציור משמעותי בשני הכיוונים; דבליו עזאזל /
ידיעות אחרונות. הרפתקה באינטרנט, ילד שמגיע למערכת העיתון של השדים, הופך לכתב מרגיע
את אשמדאי ומציל את העולם; סברקדברה / דני ספרים. מכשפה שלא הכול עולה בידה,
פרקים חרוזים וצבירים; נוצת בית החלומות / כתר. פנטסיה. ילד חולמני שמנסה
להגשים חלום בעזרת עוף הזוי.
נורית יובל מספרת על
ההשראה לכתיבת הספר: "רציתי פעם אחת לחזור לימים שספר היה להנאה, להרחבת
הדעת, לחוויה תרבותית, לחדווה צבעונית, בלי להצטרך לשרת כל מיני פרובלמות
חינוכיות, פשוט משהו שהוא יפה לעצמו. התחלתי את הספר הזה דווקא מהסוף,
מהשיר המסכם שנקרא 'הקשת שלי'. שם הוא מקביל את מצבי הרוח השונים לצבעים השונים.
ואחרי שהשיר אמר לי את זה, חשבתי שעכשיו צריך לפגוש כל צבע ביחידות ולראות את
העצמים שהוא מתגלה בהם, והוספתי לאט לאט את כל שאר שירי הצבעים. ואז חשבתי שכדאי
גם להזכיר כמה מושגי יסוד שקשורים אל הצבעים והוספתי סדנה קטנה. וחשבתי שכדאי
להזכיר את הכלניות של בארי והאיריסים של פלמחים ואת חולות הזהב של הים התיכון.
וקיוויתי שהקוראים ימשיכו להוסיף עוד ועוד עצמים לרשימות הצבעוניות, שכמה טוב
שזכינו להם בקשת הברית מהתורה!"
אהבה גדולה לילדים ולחיות
"אני כותבת
בעיקר על החברים שלי, שהם ילדים וחיות. אני אוהבת לקחת את הגיבורים שלי אל
מחוזות הדמיון, שבהם מותר להמציא מה שרוצים. מה החוכמה להעתיק את המציאות?
הרבה יותר מרתק להמציא דמות, לתת לה תכונות ועלילה, לבנות לה הרפתקה והעיקר
– להגיע אל סוף טוב. אחרת נשבר לי הלב".
נורית יובל מספרת על אהבתה
הגדולה לחתולים, שהם גם גיבורי ספרה החדש: "קשה לתאר היום את החיים בימי
ילדותי. גרנו אז בבית קטן בתוך שדה גדול בדרום ירושלים. הימים ימי מלחמת העולם
השנייה, הארץ הייתה תחת שלטונם של הבריטים. החיים היו צנועים מאוד ומי שרצה לשחק
היה צריך להמציא את המשחקים בעצמו. אבל היה לנו שדה גדול ורחב ידיים מסביב לבית עם
חיטה והמון פרחים, עונות שנה צבעוניות, שיירות של נמלים וכל מיני חרקים מעניינים.
על הפרק הזה סיפרתי בספרי "חיים של נייר" בהוצ' גוונים. גם אם אין
שכנים, תמיד יש מישהו שמבקר בחצרות שיש בהם פח זבל – החתולים. ואני שמחתי מאוד
לקראת האורחים האלה וניסיתי להתיידד אתם. לפני מרפסת הכניסה למטבח הייתה מדרגה
קטנה, ואני הייתי סוחבת חתיכת גבינה מארון הקרח שלנו, מתיישבת עליה ומפתה את
החתולים להתקרב. לאט לאט הם נתנו בי אמון והתחברו אתי. כך היו לי חברים מצוינים
שהקשיבו לכל הסיפורים שהמצאתי, והסתכלו על הציורים שהוספתי להראות להם בעזרת מקל
בחול, ואף חתול לא אמר לי שאני מדברת שטויות, ושצריך לעשות שעורים ולרחוץ ידיים
וגם מאחורי האזניים. הם אהבו אותי כמו שאני וזה היה החיזוק הכי גדול שילד צריך
לקבל. למדתי לקרוא את הבעות השפמים, האזניים והזנבות שלהם ולהבין מה הם אומרים לי,
והם היו לי חברים. אני הרגשתי תמיד שאני חייבת להם על זה חוב גדול, ובכל הספרים
שכתבתי מאז הכנסתי תמיד לפחות חתול אחד אפילו אם הוא לא היה שייך לסיפור. בספר הזה
הרגשתי שמגיעה להם חגיגה גדולה ממש ומיניתי את קישטה להיות הגיבור הראשי של הספר
הזה!"
נורית יובל אומרת שהיא
משתדלת להעביר מסרים רבים ביצירותיה: "תריסר שנים הייתי עורכת
"פילון" והקפדתי מאוד להגיש לילדים קלאסיקה – אגדות מרחבי העולם,
אמנויות, מדע בזעיר אנפין, שעשועונים וחידונים, ובוודאי מאוצרות התרבות שלנו.
עיבדתי מחדש בעברית מדוברת של היום את משלי השועלים של ברכיה הנקדן, הממשל בן המאה
ה-12 מנורמנדי שכתב עברית מקראית, תרגמתי ממשלי לה-פונטין, והבאתי מספורי המרחב
השֵמי שלנו, ספרי דבליו-עזאזל התבסס על אגדות שלמה המלך; הקפדתי מאוד על אמצעים
ספרותיים ועל עושר הלשון העברית שלנו, כי אם אין לאדם מילים להתבטא, הוא מתבטא
בדרכים אלימות. בעיקר היה חשוב לי הומור,
שזה כלי העזר הכי יעיל במלחמת החיים. לדעת
להסתכל על כל מצב במבט על ולראות את
האספקטים המחוייכים שלו. רוב ספרי באים מהמקום של שמחת חיים אופטימית (כפי
שניסח אוריאל אופק בלקסיקון הסופרים) והרבה פנטסיה".
"קישטה וצבעי הקשת – שירי צבע", כתבה ואיירה נורית יובל, הוצאת
הספרים "אוריון", 36 עמודים. מחיר לצרכן 54 ₪. מיועד לכל גיל החל
מגילאי גן חובה,
מנוקד. להשיג בכל חנויות הספרים וכן בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19,
ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il או באתר של נורית יובל www.nurit-yuval.com