כלום לא קרה
ספר הביכורים
של שושן רותם בהוצאת מנדלי
ספרה
החדש של שושן רותם מגולל את סיפור חייה המטלטל, הטומן בחובו גילוי עריות, טראומות,
מסכת של אשפוזים וטיפול כושל של מערכת הבריאות, שבעטיו הגישה כתב תביעה כנגד
הרשויות. באמצעות הסוף הטוב - שיקום וחיים מלאים ומאושרים - היא מבקשת להעלות
מודעות ולהפיח תקווה
"בעקבות
תערוכה שהצגתי בנושא גילוי עריות, שעוררה עניין בקרב חברות הכנסת, פצחתי יום אחד
בנאום חוצב להבות באזני המטפלת: 'אני רוצה להגיע לכנסת, עם הסיפור שלי כדי שיבטלו
את תקרת הבטוח הלאומי המגבילה אותי בהשתכרות, אחרי שנלקחו ממני מיטב שנותיי בתור
אישה עובדת ונגזר עלי להיות אישה ענייה!'. 'אבל הכנסת אינה מקום לסיפורים', השיבה
שרי המטפלת. 'בכנסת מחוקקים חוקים ואת זה עושים עם
עורך דין'... היום, אני, שושן רותם, שושי משיכון מפונים בתלפיות, מגישה כתב תביעה
נגד מדינת ישראל, משרד הבריאות, קופת חולים, הביטוח הלאומי ושירותי
הרווחה" (מתוך המבוא לספר).
ספר הביכורים של
שושן רותם, "כלום לא קרה" (הוצאת מנדלי), מגולל את סיפורה של המחברת, שורדת
גילוי עריות משני הוריה, שעברו התעללויות מיניות בשואה, ובארץ התעללו בבתם שלהם
וצילקו את נפשה. לאחר שירות צבאי כצפתית בחיל קשר ולימודים בבית הספר לאחיות,
הטראומות, החרדות והפחדים נתנו אותותיהם והיא התקשתה להחזיק מעמד לאורך זמן
במקומות עבודה. רק בגיל 28 היא מחליטה לעשות צעד אמיץ ופונה לקבל עזרה במרפאה לבריאות
הנפש כדי לנסות להתגבר על עברה הכואב.
במשך שנים ארוכות
היא עוברת מסכת ייסורים של טיפולים ואשפוזים ומתגלגלת במסגרות שונות לפגועי נפש.
איש מהמטפלים לא מאמין לסיפוריה והם מגדירים אותה כבעלת "אישיות
גבולית". הטיפול אותו היא מקבלת הוא משמר ולא משקם; הצוות הטיפולי אינו נותן
לה תקווה להבריא ומלעיט אותה בתרופות, והיא נאלצת להפסיק את עבודתה ומצבה מתדרדר. בגיל
45 הפיתרון המוצע לה הוא מעבר למוסד יום לקשישים. נקודת המפנה בחייה מגיעה בגיל 52,
אז מגיעה שושן באקראי למטפלת המתמחה בטיפול בנפגעות פוסט טראומה על רקע תקיפה
מינית. בתוך שנה מצבה משתפר פלאים והיא מחליטה להגיש תביעה נגד משרד הבריאות,
שירותי בריאות כללית ואגף הרווחה, במשפט הנמשך שבע שנים.
הספר, המביא את
סיפורה המטלטל של שושן, חושף את הכישלון המהדהד של כל רבדי המעטפת הטיפולית, אשר
אמורה לסייע לחלש ולהגן עליו. לדברי שושן, "באתי לבקש מזור לקשיי, הגעתי טובעת
במצולות של חיים בלתי אפשריים וזכיתי ליחס מזלזל, במקום לטפל ולהחזירני
לעבודה ולחיים. דבקה בי הסטיגמה
של 'פגועת נפש' ואפילו ביטוח סיעודי נמנע ממני לעשות".
הסופרת מגלגלת את סיפורה האישי, הסיפור קשה ומצמרר לאורך כל הספר הייתי מרותקת.
ספר לא קל כלל לקריאה, אך מפיך תקוות גדולות וחזקות.
היום גב' שושן רותם מצליחה לנצל את כישוריה הרבים ולשתף בהם אחרים.
מומלץ למי שיש לו אומץ לקרוא ספר לא קל...
כיום, בגיל 62, ממצה שושן את כישרונותיה ויכולותיה וחיה חיים מלאים ומאושרים - היא מלמדת נגינה, מנצחת על תזמורת ילדים שהקימה, עורכת ערבי שירה, מדריכה טיולים מזמרים, כותבת ומרצה ברחבי הארץ, הציגה תערוכה מציוריה בנושא גילוי עריות, וגם שומרת על חולים בלילה בבתי חולים. את הספר היא מגדירה כ"אופטימי ומפיח תקווה". לדבריה, "הוא נכתב כדי לעודד אנשים פגועים ולהעלות את המודעות לקבל טיפול המתאים למצב המטופל, להראות שישנה דרך אחרת. אני מקווה כי הספר יגיע לידיהם של מטפלים ואנשי חינוך, לאנשים שנפגעו ולבני משפחותיהם".
כלום
לא קרה. מאת: שושן רותם. הוצאת מנדלי מוכר ספרים ברשת. 167 עמ'. מחיר מומלץ: 76 ₪.
בחנות המקוונת של ההוצאה www.mendele.co.il, המציעה גם גרסה
מודפסת של הספר 39 ש"ח.